בית מרקחת אלבא בע"מ נ' אגיש הובלה בינלאומית בע"מ

החלטה

בתיק דנן ניתן פסק דין ביום 30.04.08 לפיו נדחתה התביעה.

בפסק הדין חוייבה התובעת בשכר טרחת באי כח הנתבעת בסך 60,000 ₪ ומע"מ.

כן נקבע בפסק הדין כי התובעת תישא בהוצאות משפט של הנתבעת כפי שישום הרשם, אם תוגש לו בקשה מתאימה.

ערעור על פסק הדין נדחה ביום 23.12.08.

ביום 01.06.08 דחתה על הסף כב' הרשמת את הבקשה.

הבקשה נדחתה מאחר ולבקשה לא צורפו תצהיר וקבלות, ומאחר שלא הובהר מדוע ההוצאות נדרשו לצורך ניהול התביעה ומאחר שלא נטען כי הן סבירות (בש"א 8632/08).

הנתבעות צירפו לאחר מכן את הקבלות, אך ביום 02.06.08 נקבע כי יש להגיש בקשה חדשה ומלאה.

ביום 31.08.08 הוגשה הבקשה דנן (בש"א 10690/08).

לבקשה צורפו הקבלות ותצהיר.

בבקשה התבקש לאשר הוצאות בסך 12,562 ₪. סך של 8,741 ₪ מכלל ההוצאות נוגע לשכר של מומחה מטעם הנתבעת, אשר הגיש חוות דעת ונחקר עליה.

התובעת מתנגדת לבקשה, מטעמים דיוניים - מעשה בית דין, השתק ומניעות ושיהוי; ומטעמים הנוגעים לגוף ההוצאות.

דין בקשת הנתבעת להתקבל.

ראשית, ההחלטה שניתנה בשעתו לא יצרה מעשה בית דין.

כל שנקבע בהחלטה הוא שיש מקום לדון בבקשה ככל שזו תוגש כנדרש, וראייה לכך נלמדת גם מהחלטה מיום 02.06.08 לפיה יש להגיש בקשה חדשה.

ראיה אחרת של ההחלטה שניתנה היא כי הבקשה שהוגשה בשעתו נמחקה על הסף, בהתאם להוראת תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ומחיקה שכזו אינה מונעת מהנתבעת להגיש בקשה חדשה כאמור בהוראת תקנה 527 לתקנות האמורות.

למותר לציין שבהעדר הכרעה בפלוגתא, אין מדובר במעשה בית דין.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי הבקשה הוגשה בשעתו, בשנת 2008.

הנתבעת טענה כי הבקשה הומצאה באמצעות פקס לתובעת, וטענה זו לא הוכחשה.

בנסיבות אלה יש לדחות ממילא הטענות בדבק השתק, מניעות ושיהוי.